נראה כי בינה מלאכותית ומציאות רבודה הולכים די טוב ביחד. מדוע? ככל שעולם המחשוב התקדם, כך השתפרה היכולת להפעיל מערכות ממוחשבות באופן שנראה יותר "אינטליגנטי" ואפילו "אנושי". זו הייתה התפתחות רצופה שעדיין מתרחשת. היא מתבטאת במחקר ופיתוח בנושאים תיאורטיים שונים כגון אלגוריתמיקה, "למידת מכונה" או Neural networks. אך היא מתבטאת גם ביישום בתחומים רבים, כולל מציאות מדומה ומציאות רבודה. כיצד משפיעות ההתפתחויות בבינה המלאכותית על תחומים אלה?
בינה מלאכותית ומציאות רבודה ומדומה – תזכורת קצרה
- בינה מלאכותית – בהגדרה פשוטה ועניינית, Artificial Intelligence (או AI) היא היכולת של מערכות ממוחשבות לדמות חשיבה אנושית.
- מציאות מדומה – Virtual Reality או VR היא סביבה שמיוצרת על ידי מחשב ומקיפה את כל שדה הראייה של הצופה בה באמצעות משקפי vr. כך "נטמעים" בסביבה מדומה זו וניתן באמצעות ציוד מתאים, לצפות בה כאילו נמצאים בתוכה פיזית. כלומר לסובב את הראש ואף לנוע במרחב, כאשר כל זה מתורגם לשינוי נקודת המבט באותו עולם מדומה. הסביבה עשויה להתבסס על גרפיקה ממוחשבת בלבד, צילומים מהעולם הפיזי או שילובים שונים שלהם. דוגמה להמחשה: "סיור וירטואלי" בתוך בית המקדש.
- מציאות רבודה – Augmented Reality או AR היא דבר שונה מעט. כאן לוקחים את מראה הסביבה הפיזית הרגילה (באמצעות מצלמת וידאו) ומשלבים בו אלמנטים ממוחשבים. מכירים את המשחק פוקימון גו? אז זה הרעיון הבסיסי, אם כי ניתן לעשות בצורה כזו הרבה יותר מכך. דוגמה להמחשה: צפייה על אזור הר הבית דרך סמארטפון, אשר "מלביש" על התמונה גם שחזור של המבנים שהיו שם בתקופת בית המקדש.
הולכים מצוין ביחד. מדוע?
הנקודות הבאות, ימחישו כיצד ומדוע ההיסטוריה של שני התחומים השתלבה:
- ה"חשיבה" שמאחורי התצוגה – סביבה וירטואלית צריכה להיות מוצגת למי שצופה בה, באופן אינטליגנטי. ברמה הבסיסית והפשוטה ביותר, זו היכולת להציג אותה באופן ריאליסטי. למשל – בהפניית הראש למעלה, שהתמונה תשתנה בהתאם. אך עשוי להיות גם היבט של אינטראקציה של סביבה כזו עם הצופה בה. דוגמה בולטת לכך, הוא נושא הדמויות הוירטואליות. זו עשויה להיות דמות שמוצגת באופן גרפי כדמות עצמאית (avatar). זו עשויה להיות דמות שלא רואים, כגון "עוזרת וירטואלית" שהאינטראקציה איתה קולית בלבד. בכל מקרה, עד כמה הדמות הזו תהיה "מוצלחת" ומתוחכמת, נקבע לא לפי היבט גרפי, אלא כתוצאה מ"התנהגותה". זו תלויה בפעילות מחשוב מורכבת ורבה, אשר מתבצעת מאחורי הקלעים. בשורה התחתונה, השילוב של בינה מלאכותית ומציאות מדומה טבעי ולמעשה חיוני.
- חיקוי פעולות אנוש ביחס לסביבה – תחום הבינה המלאכותית עוסק באופן היסטורי רבות, בחיקוי פעילויות אנוש. זאת, תוך דגש רב על התייחסות לעולם החיצוני ואינטראקציה איתו. בין אם זה זיהוי אובייקטים בסביבה או משחק שח מט. מסייעים לכך, אמצעים שמאפשרים למערכות ממוחשבות לקבל מידע מפורט על המתרחש בסביבתם.
- סיוע בפעילות מאתגרת – מציאות מדומה היא בין התחומים במחשוב, שבהם דרישות העיבוד גבוהות למדי. הדבר מחייב ביצוע פעולות חישוב רבות בזמן אמת. היעילות מבחינה זו חשובה ביותר, מאחר שחוסר יעילות עשוי להפריע לאיכות התוצר הוויזואלי שמתקבל. על רקע זה, כל שכלול במהירות ה"חשיבה" של האלגוריתמים שמאחורי הקלעים, מתקבל בברכה. כאן נכנס לתמונה, שילוב בינה מלאכותית ומציאות רבודה.
מושג מיותר? נקודה למחשבה
הגדרת המונח אינטליגנציה מלאכותית מאתגרת ומורכבת למדי. למעשה, היא שנויה במחלוקת וגם השתנתה עם השנים. מנקודת מבט מסוימת, ניתן לומר שהיא אפילו מיותרת ומבלבלת. לשם ההמחשה, ניתן לחשוב על הדוגמה הבאה: דמיינו סביבה וירטואלית לעסק, שתהווה מקום מפגש, עבור חברי הנהלה שנמצאים פיזית במקומות שונים ומרוחקים. אולי בסניפים שונים ברחבי העולם. עם כל מה שחשוב להנהלה, מובנה לתוך סביבה זאת. אולי למשל, הצגת מצב עדכני בתלת ממד, של מוצר שנמצא בפיתוח. אולי גם הצגת תמצית נתונים חשובים ועדכניים על מצב העסק, ב"דשבורד" נוח להתמצאות מהירה והכל באמצעות משקפי מציאות מדומה. וכן הלאה. נשמע טוב? מרשים? בהחלט. אבל האם יש כאן "בינה" (מלאכותית או אחרת), בשונה מהמונח הפשוט "מחשוב"? מאחורי הקלעים, הדבר מחייב שימוש באבני היסוד השגרתיות, של מה שמחשבים עושים מזה עשרות שנים: איחזור מידע לפי הדרוש והצגתו בצורה אופטימאלית. מה שבטוח, הוא שהמונח בינה מלאכותית בוודאי מרשים ומסייע לשווק מוצרים. נקודה למחשבה.