טיפים וכללי צילום וידאו 360 – חלק א'

סטנדרטים וטיפים לצילומי 360 ומציאות מדומה VR

אז עבר הרבה זמן מאז שכתבתי על חוקי מציאות מדומה וצילום במצלמות 360 לשימושים במשקפי VR והגיע הזמן לרענן קצת. צילום 360 הינו תחום יחסית חדש בארץ ולכן יש עדיין פערי מידע כיצד לעשות זאת בצורה מקצועית ונכונה. ממליץ מאד לפניי שאתם קוראים מאמר זה לקרוא את המאמרים שכתבתי בנוגע לחוקי המציאות המדומה כי זה יסדר לכם את הראש וישלים לכם את המידע הדרוש להבנת מאמר זה. מבוא למציאות מדומה חלק א ומבוא למציאות למציאות מדומה חלק ב.

כסטודיו היוצר, מפיק ומפתח תוכן וידאו ב 360 גם לאינטרנט וגם למשקפי VR כמובן שאנו יוצאים לימי צילום בשביל להביא את חומרי הגלם הדרושים לנו לעריכת החוויה הסופית. צילום 360 דורש התייחסות שונה לגמרי ממצלמות הדו מימד המסורתיות שאנו מכירים.

המצלמות מצלמות כאמור ב 360 ולכול עבר ולכן החוקים שונים. כמו כן תהליך העריכה גם שונה בצילום 360 ומושפע ישירות מהצילום. ככול שהצילום ילך יותר חלק וע"פ החוקים, כך תהליך העריכה ילך בצורה יותר חלקה וללא בעיות וכמובן שאסביר על זה בהמשך.

צילום 360 במצב השוק היום ישודר בסופו של דבר באינטרנט בנגני 360 כמו youtube  וכדו' אך לא פחות חשוב מכך ישודר גם במשקפי vr למיניהם שזוהי התחנה הסופית האידיאלית לתוכן מסוג זה שכן משקפי מציאות מדומה ממש נולדו למטרה זו ועל מנת שהצופה יספוג בצורה המקסימלית את חווית ה 360.

אם כך ולאחר הקדמה זו במאמר זה אשתף אתכם חוקי צילום מעודכנים לחודש אפריל 20 בכול הנוגע לצילום 360. מקווה שמידע זה יעזור לכם על מנת שנוכל להעלות את הרף בישראל בתחום מתפתח זה כיוצרים, צלמים, עורכים ומפיקים. 

1.מצלמה תמיד באותו הגובה שבו תהיה חווית הצפייה הסופית.

שמצלמים 360 אנחנו תמיד צריכים לחשוב איפה בחוויה יהיה ממוקם בנקודת מבטו הצופה. אם התוכן הסופי שלנו ישודר באינטרנט אז זוהי משימה קלה כי כאשר אנו צופים בסרט 360 באינטרנט אנחנו כנראה תמיד נראה את התוכן בישיבה מול מחשב ואז גובה העדשות שלנו בצילום בשטח צריך להיות פחות או יותר 1.70. יהיה לכם מאד נוח בשטח לבדוק את גובה העדשה בהתאם לגובה שלכם או בשביל להיות כמה שיותר מדויקים אפשר להשתמש במודד מרחק אלקטרוני.

למה 1.70?

כי זהו הגובה הממוצע של בן אדם נורמלי ולכן פחות או יותר כאשר הוא ישב מול מחשב או יעמוד ויצפה בטלפון התמונה שתתקבל ונקודת מבט הצילום תהיה ממורכזת ובאותו הגובה מול עיניו של הצופה.

האם מידע זה רלוונטי גם כאשר התוכן ישודר בסופו של דבר במשקפי וי אר?

אז פה זה נהיה קצת טריקי. כאשר בן אדם צופה במשקפי וי אר בתוכן של 360 המצלמה ממש הופכת להיות נקודת המבט של הצופה כי הרי כול החוויה מתרחשת סביבו. ז"א שאם הצופה שלנו מתוכנן לעמוד בעת צפייה בחווית ה VR אז אנחנו יודעים שאנו נצטרך לצלם בשטח בגובה של 1.70 מהרצפה.

לעומת זאת אם אנחנו יודעים שהצופה שלנו יישב בעת הצפייה אז אנחנו יודעים שנצרך לרדת קצת בגובה המצלמה פחות או יותר לגובה שבו בן אדם יושב על כסא. הרי אנחנו לא רוצים שהצופה יקבל בחילה או סחרחורת ולכן נשאף שנקודת המבט המצולמת תהיה תואמת לנקודת המבט הפיזית בעת צפייה בחוויה. ולכן מה שאני ממליץ הוא לפניי יציאה לצילומים תמיד קודם כול לדעת איך הצופה יהיה ממוקם בעת הצפייה במשקפיים כאשר הסרט יהיה מוטמע כבר בתוך המשקפיים.

2.פחות או יותר 2.5 מטר מכול צד של מיקום המצלמה.

כאמור, כאשר עושים צילום 360 אנו צריכים תמיד לצאת מנקודת ההנחה שהצופה שיראה את החוויה בעצם רואה הכול. מסיבה זו איננו רוצים שכאשר הוא ילחץ על כפתור הניווט ימינה או שמאלה הוא יתקע בקיר או בכול אוביקט גדול אחר שעלול להיות תקוע לנו בפריים של הצופה.

כמובן וללא ספק שדבר זה נכון עוד יותר אפילו אם החוויה שלנו תוקרן באמצעות משקפי מציאות מדומה, שם החוויה הרבה יותר אימרסיבית. איננו רוצים שהצופה שלנו יזיז את מבטו טיפה ימינה או שמאלה ויראה לפתע קיר שחוסם את המבט שלו או מלכלך לנו את הפריים.

בהתאם לכך לפניי יציאה לצילומים ב 360 תמיד תחשבו טוב טוב על בחירת הלוקיישנים ותשאפו לכך שהלוקיישן יהיה מרווח ככול הניתן ופנורמי. להלן תמונה הממחישה כיצד צילמנו בסמטה דיי צפופה בירושלים. תמיד דאגנו לפניי תחילת הצילום למדוד כמה אנחנו רוחוקים מהקיר ושיש לנו מרחק של לפחות 2.5 מטר מכול צד.

3. בעת צילום 360 – מצלמה תמיד ממוקמת במרכז ומיושרת

סעיף זה למעשה משלים את סעיף 2 ומדגיש את העובדה שאנו לא רוצים להכניס את הצופה שלנו לקלוסטרופוביה או להרגשת סחרחורת ולכן תמיד אבל תמיד נרצה שנקודת הצילום שלנו תהיה מותאמת לנקודת המבט של הצופה בסרט/חוויה בשביל לתת לו הרגשת נוחות ולכן עדיף שהמצלמה תהיה תמיד במרכז הלוקיישן. בהיבט זה יש גם חשיבות מאד גדולה ליישור המצלמה בזמן הצילום כי איננו רוצים שנקודת המבט של הצופה תהיה ישרה אך נקודת המבט של "המצלמה" תהיה עקומה. ולכן עשו ככול יכולתכם להימנע מזעזועים למצלמה. אם אתם מצלמים בתנאי רוח קשים תדאגו שיהיו אתכם אמצעי קיבוע כמו שקי חול ומשקולות.

אם לא נקפיד על כך ואיננו עורכי 360 מהדרגה הראשונה אנו נאבד זמן יקר בחדר העריכה או נגרום לכך שהצילומים לא יהיו שמישים והתמונה שהצופה יראה תהיה תמונה עקומה. מסיבה זו תמיד כדאי לפלס את המצלמה לפניי לחיצה על הרקורד.

החרגה

עליי להחריג סעיף זה שמתייחס בעיקר כאשר מצלמים צילומי ביוטי ורוצים שהכול יראה קל נעים ויפה. אם אנו עוסקים בהפקת סרט אמנותי ורוצים להעביר מסרים מתוחכמים ושנונים לצופה אז כמובן שכדאי ואף רצוי לשחק עם זווית המצלמה/מיקום המצלמה שלא חייבת תמיד להיות במרכז אך עניין המרחק של 2.5 מטר לפחות מאוביקטים גדולים כמו קירות תמיד יהיה רלוונטי כמו גם גובה המצלמה בהתאם למיקום הצופה.

4.שמרו וזכרו תמיד את הסטיצ'ינג

סטיצ'ינג הינו מושג רחב מאד המתייחס לתהליך העריכה של 360 .לא נתעכב עליו פה כי כתבתי על כך במאמרים קודמים אך כן נתייחס להשפעתו על כללי הצילום בשטח. חומרי הגלם המתקבלים בצילום 360 מגיעים בצורה של פיתה או כדור לידי העורכים. העורכים המוכשרים שלנו צריכים להיות קוסמים ולהשטיח את הפיתה בתפירה על מנת להתאימה לעין אנושית.

מסיבה זו תמיד יש לשים לב בצילומים לאוביקטים או מחיצות שקרובות מדי למצלמה. אם האוביקט יהיה גדול מדי לעורך יהיה קשה מאד ל"תפור" אותו החוצה בעריכה עד בלתי אפשרי.

טיפ קטן : שימו לב תמיד בסרטי 360 שאתם רואים או באינטרנט או במשקפי מציאות מדומה אם תסתכלו למטה והעורך לא עשה עבודה מספיק טובה תוכלו לראות את שארית המחיקות של חצובת המצלמה. זה בדיוק מסוג הדברים שכדאי לשים לב אליהם בצילום.

חצובה זה עוד משהו שהעורך יכול להתמודד איתו בתפירת החומרים אך אם היה זה אוביקט גדול יותר שקרוב למצלמה החומרים היו הופכים להיות בלתי שמישים. נוכל לראות בסעיף הבא דוגמאות מדויקות.

זה היה חלק א של המאמר ואתם יותר ממוזמנים לקרוא גם את טיפים וכללי צילום וידאו 360 – חלק ב'.

כותב המאמר הינו דוד בן משה מפיק ראשי בחברת virtualion המפיקה, יוצרת ומפתחת סרטי 360 וחוויות מציאות מדומה VR