צור איתנו קשר
24/05/2020 מאת: david

ימי צילום 360 VR תובנות והמלצות מהשטח

כפי שכתבתי במאמרים הקודמים, כללי צילום 360 – חלק א', ו- הפקת וידאו 360 – חלק ב', טכנולוגיות מציאות מדומה, וי אר(V.R) ו 360 הינם טכנולוגיות חדשות ומתפתחות שעדיין לא מפוצחות עד הסוף. בחודש האחרון זכיתי להפיק שני פרויקטים בטכנולוגיות אלה, פרויקט אחד בטכנולוגיית 360 אשר כלל צילומי חוץ וצילומי פנים עם הרבה לוקיישנים. הפרויקט השני הפקת סרט מציאות מדומה 360, גם הוא כלל צילומי חוץ וצילומי פנים ובשניהם היו אתגרים שניתן לפתור אם מתכננים נכון ומתחקרים הרבה לפניי.

כל התובנות וההמלצות מהשטח – ימי צילום חווית מציאות מדומה

1. לקרוא המון כתבות באינטרנט

ישנו המון חומר באינטרנט בעיקר באנגלית אודות טכנולוגיות אלו. מאד חשוב לקרוא כמה שיותר כתבות לפניי היציאה לפרויקט ופשוט ללמוד. ללמוד את הטכנולוגיה, ללמוד את המצלמות השונות והחדשות בתחום המציאות המדומה, ללמוד על תהליך העריכה השונה במהותו מתהליך עריכה של סרטים מסורתיים, ובעיקר ללמוד מטעויות של אחרים שעבדו על סרטי V.R על מנת לא ליפול באותם המלכודות.

2. המלצות, המלצות, המלצות בחירת הספקים שאתה הולך לעבוד איתם

כמו בהפקת סרטים מסורתיים כאשר הספקים שעובדים איתם מאד מאד חשובים גם פה, בהפקת סרטי מציאות מדומה ו-360 הם מקבלים משנה תוקף. ממש אבל ממש אסור להתפשר בעניין הזה. מעטים הספקים בארץ שיודעים לעשות את זה טוב ולכן צריך להרים הרבה טלפונים ולדבר עם הרבה ספקים לפניי ששוכרים את שירותיהם. אין הרבה כאלה עוד אז מדובר במשימה קשה. ללכת על הוותיקים ביותר והמנוסים ביותר שמרגישים שהם יכולים ללמד אתכם ולא אתם אותם. זה יכול אולי לעלות קצת יותר יקר אבל זה יהיה שווה את זה להמשך הדרך. לשאול איזה פרויקטים הם עשו ולבדוק אותם. אלו האנשים שהולכים אתכם כול הדרך עד ליעד ולכן אין להמעיט בכלל בערכם. מהרגע שיוצאים לדרך יהיה קשה להחליף ספק וזה יכול לגרום לעיכובים בלוז ולעוד הרבה בעיות אחרות.

3. להתייעץ, להתייעץ, להתייעץ

כאמור מדובר בתחומים מתפתחים ולכן אין עדיין הרבה ידע בחוץ. במיוחד במדינה קטנה כמו מדינת ישראל שתמיד נמצאת בדיליי אחרי העולם. חשוב מאד מאד להתייעץ עם כול העולם ואחותו לפניי שיוצאים לדרך. להתייעץ עם הצלם שלך בין השאר  ולהבין ממנו באילו לוקיישנים כדאי לצלם, איזה ציוד הוא מביא איתו, כמה זמן לוקח לפרוק חומרים, איזה תאורה צריך, אילו חומרים המצלמה מוציאה ועוד ועוד ועוד, לקבוע פגישה ולהכין רשימת שאלות מראש לאחר תחקור באינטרנט. לשתף את התלתיסט והאפטריסט שלך בכול התהליך לאורך כול הדרך ולספר להם על הפרויקט וכיצד אתה רואה אותו.

לעשות פגישת התנעה עם כול הגורמים על מנת שכולם יהיו מסונכרנים וכולם יוכלו לדבר אחד עם השני לפניי היציאה לפרויקט. לשאול את האפטריסט והטלטיסת על לוחות זמנים ואם יהיו מסוגלים לעמוד בהם החל מיום הצילום ועד לדד ליין של הגשת הפרויקט. לשאול אותם אילו חומרים הם יצטרכו מראש על מנת שלא יהיו התקלות בתהליך הפוסט פרודקשן והכול יזרום כמו שצריך. אני מדבר על ספקים אלו כי אלו הספקים החשובים ביותר בתהליך היצירה הטכני. כמובן שגם הבמאי חשוב בתהליך אך מכיוון שמדובר ביצירות שיותר תלויות בתהליך הטכני והפוסט פרודקשני ומכיוון שאין עוד הרבה ידע בנושא אני מדגיש ספקים אלו. אבל שוב האידאל הוא שכולם יהיו בלופ.

4.תכנון הפרויקט

כול פרויקט כדאי לתכנן טוב בשביל להגיע לדד ליין לא עם הלשון בחוץ אלא ברוגע ונעימות. על אחת כמה וכמה פרויקטים של מציאות מדומה ו 360 הנחשבים חדשים בנוף. יש להתחיל בתסריט ברור ונהיר ומאושר סופית ע"י הלקוח. לאחר אישור התסריט יש לפרק אותו לגורמים כמו שאנחנו עושים בסרטים המסורתיים ומכיוון שעסקינן ביצירות הכוללות הרבה גרפיקת מחשב יש לפרק לגורמים את האפקטים, כיתוב, עיצוב, סאונד המופיע על המסך בשביל שאנשי הפוסט ידעו לאן הם הולכים ויוכלו לעבוד בניחותא.

השגת החומרים מראש – אני תמיד אוהב לארגן את כול החומרים הגרפיים לפניי היציאה לדרך וזאת על מנת לחסוך זמן יקר מרגע שמתחילים להיכנס לפוסט. בין אם מדובר בפונטים, לוגואים של הלקוח, שפה מיתוגית, טקסטים כול אלה כדאי שיהיו אצלנו לפניי היציאה לדרך.

סטורי בורד או וידאו בורד תמיד טוב –  סטורי בורד למעשה ממחיש פריים ביי פריים איך הסרט הולך להיראות הכול כולל הכול כולל כיתובים, אפקטים, לוגואים וכדו'. הסטורי בורד הינו למעשה סיפר ההפקה בציורים והוא נפוץ מאד בעולם הפרסום. ע"פ הסטורי בורד כולם יכולים ליישר קו ולהבין המון המון דברים לפניי היציאה להפקה. וידאו בורד בעצם מתפקד כמו סטורי בורד רק בווידאו. מדובר בתהליך טיפה יותר ארוך כי זה אומר לצאת לשטח ולצלם פחות או יותר ע"פ התסריט ( אני כותב פחות או יותר כי תסריט תמיד משתנה חי ונושם) . הוידאו בורד מאד מאד ימקד את ההפקה ויתן רפרנס מעולה לכול הספקים להמשך הדרך.

לוז הפקה – שפירטתי עליו במאמרים קודמים עם דגש הפקת סרט מציאות מדומה ו 360 על לוז פוסט ( אפרט על כך בהמשך). לעשות טבלה עם תאריכים ונקודות יעד בהם כול אחד מהספקים יודע עד מתי הוא אמור להספיק את מכסת העבודה שלו עם זנבות באמצע ובסוף לתיקונים עד יעד הדד ליין. עבודת הפוסט בסרטי וי אר ו 360 יכולה לקחת הרבה יותר זמן מהרגיל ויש לקחת את זה בחשבון.

5. חזרה מצולמת ולמעשה על הדרך וידאו בורד

כאמור ומתנצל שאני חוזר על מדובר בטכנולוגיות חדשות ולכן מאד חשוב לדעת מראש כיצד החומרים יצאו לקראת היום צילום.  וידאו בורד שכזה במצלמות החדשות ייתן תובנות מדהימות לקראת מה נכנסים ואיך אנחנו רוצים שהכול יראה. אפשר לנתח לאחר מכן את החומרים ולבוא ליום צילום מוכנים בטירוף. בטכנולוגיות הוי אר וה 360 ישנם משמעויות חדשות לגודל הלוקיישן, תאורה, משחק, סאונד ועוד. ולמעשה מדובר בשיטה שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים כפי שאפרט בהמשך.

6. בימוי

כאשר מצלמים בטכנולוגיית 360 צריך לקחת בחשבון שכול החדר מצולם בהפקת הסרט. זה לא כמו במצלמה רגילה שעושים קלוז אפ על השחקן ובזאת זה נגמר. פה מדובר באשכרה מציאות מדומה  ב-360 מעלות. אי לכך ובהתאם לזאת הבמאי לא יכול להיות בתוך החדר ולביים את השחקן, לא רק הבמאי למעשה אלא אף איש צוות לא יכול להיות בפנים. במקרה שלנו כולנו היינו מחוץ לחדר כולל הסאונד מן שישב בחוץ.

כמו כן לבמאי אין  מוניטור ואפשר לראות את הטייק רק לאחר צילום הסצנה אז אי אפשר לתת הערות תוך כדי. הבמאי חייב להיות מחוץ לחדר מה שמשאיר את השחקן לבד לגמרי בחדר כאשר הוא מצטלם או להתחבא מאחורי וילון או הסתרה כלשהי. זוהי תפיסה חדשה לגמרי ולכן הרבה חזרות עם השחקן מאד יעזרו וכמובן שאפשר לתת אימפוט לאחר צילום הסצנה.

7. זמן הורדת החומרים

כאמור בכל מה שקשור להפקת סרט מציאות מדומה אין מוניטור ואי אפשר לראות חומרים בלייב. מכיוון שמדובר בהרבה חומרים כבדים המצולמים ממס מצלמות לפעמים הורדת החומרים תיקח זמן. בהתאם לכך יש לתת בלוז עוד זמן על מנת שלבמאי יהיה זמן לראות כול טייק ולתת הערותיו לשחקן.

8. משחק טבעי

מכיוון שהמצלמה למעשה נמצאת בכול מקום בחדר ( לא פיזית אבל מצלמת לכול כיוון) זהו דבר שיכול מאד לבלבל את השחקן שכן אין לו גבולות פריים כמו במצלמות רגילות. בעוד שכול החדר מצולם נוצרים שטחים חופפים היוצרים תפרים והשחקנים צריכים להבין את הגאומטריה של החדר על מנת לא לחצות  תפרים אלו .

בנוסף למצלמות 360 יש בד"כ צורה מוזרה של כדור עם עדשות בניגוד למצלמה מסורתית שבנויה כאילו היא מופנית ישירות לשחקן מה שגורם לו להתמקד. המצלמה לא מוחזקת ע"י צלם ויושבת על סטנד מה שעוד יותר משאיר את השחקן עם עצמו הוא אינו יודע כול כך לאן להסתכל. מה שמאד יעזור במקרה זה זה לחשב את המרחקים בין המצלמה לשחקן ולהסביר לשחקן את הפרופורציות.

9. להבין את הטכנולוגיה

שמצלמים וי אר יש להבין מאד טוב את הטכנולוגיה. לנו לקח הרבה זמן להבין איזה מצלמה הכי תתאים לצרכים שלנו. אין הרבה מצלמות כאלה היום בישראל וכול מצלמה עם השטיקים שלה גם בנוגע ליום צילום עצמו וגם בנוגע לעריכה של הסרט מציאות מדומה( דגש על העריכה).

10. להבין את החלל של הלוקיישן

מכיוון שהמצלמה נמצאת בכול מקום בזמן הצילום צריך להתייחס מאד לאיפה מניחים כול דבר. כדאי לראות את זה כבר בחזרה המצולמת ולבוא ליום צילום מוכן. אני מתכוון לריהוט, פרופסים ואפילו מיקום השחקנים בהתאם ליחס המצלמה. הכול צריך להראות טבעי (קשה לזייף) כי הכול מצולם בקו ישר ואין הרבה דינמיות ביחס המצלמה. ישנה חשיבות גם למיקום המצלמה בכול הנוגע לסיפור שאנחנו רוצים להעביר ולכן צריך לדעת איזה תפקיד משחק הצופה בסיפור.

במקרה שלנו הצופה היה מוגדר "כנקודת מבט" ( פי או וי) ובאחת הסצנות עמד מולו בן אדם שדיבר אליו. לכן חשוב לדעת אם הצופה עצמו יעמוד ויהיה באותו גובה כמו הדמות בסרט או האם הצופה יושב ואז אולי גם הדמות צריכה לשבת. במקרה של עמידה המצלמה צריכה להיות על סטנד המתאים בגובהו לגובה הדמות שעומדת. בכול מקרה המצלמה תמיד כדאי שתהיה מוצבת באזור מרכז ההתרחשות כך שהצופה יכול לחקור את החלל ושיהיה סביבו תמיד אקשן. מכיוון שוי אר מוכוון לאינטראקטיביות עם הצופה אם לא יהיה אקשן הוא ירגיש קצת כמו רוח רפאים.

11. תאורה

בהפקת סרט מציאות מדומה אפשר לשכוח מהקמות תאורה גדולות בחדר מהסיבה הפשוטה שפשוט רואים הכול. אם כבר משתמשים בתאורה אז זה יכול להיות רק פנסים קטנים הניתנים להחבאה. מסיבה זו התאורה שתעבוד הכי טוב הינה תאורה טבעית המגיעה מבחוץ וכמובן שישנם השלכות לתאורה טבעית בלבד.

12. זמן תהליך הפוסט

התהליך בעצם הכי מורכב ביצירת וי אר 360. לא משנה איזה כמות זמן חשבתם שתתאים לתהליך צריך לתת יותר זמן ממה שחשבתם. תחשבו שהחומרים מגיעים ממס מצלמות ולא מצלמה אחת כמו שאנחנו מכירים וצריכים להיערך ( להיתפר) לתמונה אחת. את עבודת התפירה יש לתת למקצוענים בלבד ואני עוד לא מדבר על זמן הרינדור, אפקטים שצריך להניח, סאונד ועוד..

מקווה שמאמר זה יעזור לכול מי שרוצה לצאת להפקת סרט מציאות מדומה, וי אר 360, ומעוניין להתכונן טוב להרפתקה החדשה. אנחנו נמצאים כרגע בשלב התפתחותי של טכנולוגיות אלה ולכן עלול להיות קצת קשה באימונים אבל קל בקרב 🙂