אם בעבר הסתכמו עזרי ההמחשה בחינוך החרדי בלוח וגירים, הרי שהיום התמונה השתנתה. יצאנו לחקור את עולם מיזמי ההמחשה התורניים, אותו ניתן לראות בתור אחד הביטויים הבולטים כיום בישראל של משחוק בלמידה.
מסע במנהרת הזמן
בעידן הטכנולוגי, אמצעי המחשה לא חייבים להפגיש אותנו ישירות עם המציאות כדי להבהיר נושא. דוד בן משה, מנכ”ל סטודיו Virtualion , המתמחה ביישום טכנולוגיות, מספר לנו על טכנולוגיות מציאות מדומה המשמשות ככלי עזר מתקדם להמחשת חומרי לימוד ותרגול, לילדים ומבוגרים כאחד.
”טכנולוגיה של מציאות מדומה (VR) כשמה כן היא: מדמה וממחישה מציאות שלא קיימת כאן בפועל, כאשר הצופה חווה את הדברים כסיטואציה אמיתית לחלוטין, ריאליסטית או אנימטיבית, לפי בחירת היוצר. ברגע שהצופה מרכיב משקפי מציאות מדומה ואוזניות, הוא יכול להיכנס לחוויה אימרסיבית (בעלת יכולת הטמעה), מעמיקה ועוצמתית מאד. המציאות המדומה מוצגת ב־360 מעלות, כולל סאונד היקפי ב–360 מעלות, כך שהוא יכול לכוון את המשקפיים שלו להתבונן בכל כיוון שבו הוא בוחר: לנוף או לשמים, לעבר הדמויות או מאחוריהן. ”הצופה יכול אף ללכת קדימה ולהרגיש שהוא ממש מתקרב לדמויות, ויכול גם לשמוע קולות מימין ומשמאל ואפילו מאחור, ממש כמו בחיים האמיתיים. יש אפשרות להוסיף ג’ויסטיק, שהצופה אוחז בידיו ומשתמש בו כידיים וירטואליות המעבירות לו שדרים של מישוש ותחושה. כך הוא יכול לקחת חלק אינטראקטיבי בסיטואציה באמצעות ה”ידיים”: הוא יכול לראות ולחוש את עצמו מרים קרש של סוכה, או נוגע בגלי ים סוף שנראים מולו במשקפי התלת מימד”.
מציאות מדומה, הוא מסביר, מהווה כיום כלי עזר חשוב בהמחשת חומרי למידה מגוונים. יש לה יתרונות רבים להנגשת הלמידה: התלמיד מרוכז מאד במתרחש מולו, הוא מנותק לחלוטין מהסביבה החיצונית, ולא מופרע מרעשי רקע וקולות חיצוניים. טכנולוגית VR תופסת ומרכזת את כל החושים, מספקת חוויה חושית מרתקת ומעוררת, והתכנים הנלמדים יופנמו בצורה עמוקה ולטווח ארוך הרבה יותר מלמידה רגילה.
”כל שיעור פרונטלי המתבסס על דפים מודפסים וידע מזמנים עברו, יכול לקבל אפקט חי, חושי וחווייתי כאשר השיעור מתורגם למציאות מדומה, והתוכן מועבר על ידי דמות מונפשת מהדורות הקודמים”, הוא קובע, ”תמיד כשביצענו מיזמים כאלה, התוצאות היו מעל ומעבר לציפיות. לפגוש את הילד היהודי שמספר מה עבר עליו במסע עליה לרגל – שונה לגמרי מללמוד עליו מתוך הכתב. אפשר גם להביא את הילדים עצמם למסע אחורה בזמן, ולהכניס אותם לישיבה בסורא או למעמד קריעת הירדן מול הגלגל. בצורה כזו, כל תוכן הופך לעוצמתי ומרתק במיוחד, וכל פרט ופרט בחוויה נחרט עמוק בנפש”. דוגמה מפורסמת למיצג כזה, הוא מזכיר, נמצאת ב’מבט אל העבר’ ליד הכותל המערבי. במהלך הסיור הווירטואלי חובשים המבקרים משקפת מיוחדת שמחזירה אותם אלפי שנים לאחור, והם חווים כמעט במוחש את האווירה של בית המקדש בתפארתו. מלבד היכולת לקרב את הלומד לנושא, מוסיף בן משה, מציאות מדומה גם מאפשרת להנגיש חומרי למידה מורכבים בצורה חיה ונוחה מאד לקליטה. ”דינים מורכבים כמו עירובין והלכות קורבנות הופכים לפשוטים וברורים כאשר התלמידים רואים במו עיניהם את המבואות והקרפף, את זריקת הדם וניקור החלב, ויכולים לראות את הכוהנים והלויים בעבודתם”.
ייחודיות נוספת יש לטכנולוגית VR בהפעלת מסלולי אימון לתלמידים. ניתן לבנות חוויית תרגול מציאותית עבור התלמידים, כאשר הסיטואציה במשקף מציגה בפני התלמידים שאלה מתוך החיים, והתלמיד אמור לפעול בתוכה, לבחון את המצב, ולהכריע מה לעשות לפי מה שקורה סביבו. ”חשבו על תלמיד שמתרגל הלכות שבת ומוצב בפני אופציות שונות, כשעליו להכריע מה יהיה נכון יותר מבחינה הלכתית, מה לכתחילה ומה אסור, והוא מבצע את החלטתו ומתמודד תוך כדי כך עם אתגרים נוספים המחייבים אותו לבדוק למעשה את החלטתו. זהו אימון יוצא דופן שמגייס את כל חושי התלמיד ומכשיר אותו לכל הסיטואציות האפשריות. וזאת במהלך חוויתי, מרתק ומושך, ולא כמבחן מלחיץ ומאיים”.
לפי בן משה, גם להססני הטכנולוגיה הגדולים אין סיבה אמיתית לחשוש משילוב טכנולוגית VR בתכנית הלימודים. ”המורה שולט בטכנולוגיה, ויודע בדיוק מה התלמיד רואה ולמה הוא נחשף. שלא כמו בחומרים טכנולוגיים בעייתיים, המציאות המדומה נבנית לפי דרישות הלקוח, במשקפיים ואוזניות פשוטות לכאורה, והמורה מחליט בדיוק מה יהיה בכל שניה. אין אופציות חבויות שלא שערום אבותינו. המורה עצמו מכוון ויודע אילו אופציות הוא מעמיד בפני התלמידים ללא חשש”.
