CLOSE

    צור איתנו קשר





    26/04/2021 מאת: Virtualion

    מציאות מדומה – ראיון מנכ"ל Virtualion לעיתון כל השבוע – דוד בן משה

    מציאות מדומה - כל השבוע

    סגר? איסור יציאה מחוץ לטווח מסוים? ס לעשרות המפגינים זה לא שינה כלום. הם מילאו את הרחוב בהמוניהם. הלכו במדרכה ובכביש, נופפו בשלטים, צעקו, קראו ומחו בכל עוז נגד המתרחש, אך השוטרים לא יכלו לעשות דבר נגדם. אף אחד מהמשתתפים בהפגנה הגדולה לא קבל קנס, ואף מכת"זית לא הצליחה להרתיע אותם. כי לאמיתו של דבר, אף לא אחד מהמפגינים נכח ברחוב בעצמו. כולם שהו לבטח בביתם. כיצד? איך הצליחו המפגינים הנחושים להפגין ללא התחככות עם השוטרים הזועמים? הסוד הוא כי אין מדובר בהפגנה אמיתית, אלא במיצג וויזואלי הולוגרפי מרשים ותו לא. ברחוב נראו ו"צעדו" מגוון הולוגרמות תלת ממדיות שיכולות לעשות הרבה רעש, אבל לעצור אותן, לכלוא ולקנוס, אי אפשר. נראה לכם מחזה בדיוני? לא ולא. זהו לא דמיון אלא מציאות שמתהווה כבר כאן ועכשיו.

    מציאות או דמיון?

    דוד בן משה, מנכ"ל סטודיו virtuation המתמחה בטכנולוגיות מציאות מדומה, מציאות רבודה ומיקס ריאליטי, מספר:

    "בסגר שהיה לא מזמן פנה אלינו לקוח שביקש להפגין נגד הממשלה. החוק קבע אז שאין לצאת ולהפגין במרחק מן הבית, והוא רצה להתקומם נגד החוק ולהביע את עמדותיו ללא חשש. הוא ביקש מאיתנו ליצור לו הולוגרמות של אנשים מפגינים ולהקרין אותן ליד בנין הכנסת. 'הפגנה ווירטואלית' כזו היא עניין אפשרי לחלוטין, ואנו הכנו הצעת מחיר לפי הלוגיסטיקה שתידרש, כולל צילום השחקנים הניצבים באולפן, הקמת המערכת בשטח וכל מה שמסביב. לבסוף חזר בו הלקוח בגלל העלויות הגבוהות…

    בספרד, לפני כחמש שנים נערכה הפגנת הולוגרמות מול משרדי הממשלה. השלטונות הוציאו אז חוק האוסר התכנסויות המוניות, ומפיקי ההפגנה ביקשו להתקומם נגד החוק, המגביל את חופש המחאה. ביצירתיות רבה הם ארגנו מצעד של אלפי הולוגרמות שהפגינו יחד נגד החוק. ההולוגרמות הספרדיות מחו נגד הפיכתם של המוחים מציאות מדומה דמויות אמיתיות או אשליות משתקפות? מציאות או דמיון? ואיך נלחמים בזיופי הכרטיסים? כל מה שלא ידענו על עולם ההדמיות הטכנולוגיות 40 כי תשא תשפ"א לשקופים, ובכך היו לתקדים הראשון של מחאה במציאות מדומה.

    צרו איתנו קשר, ונחזור אליכם בהקדם:

    וזהו לא השימוש היחידי של ההולוגרמות. כיום יש לייצוגים ההולוגרפיים מגוון שימושים יומיומיים ומעניינים מאד: באירועים שיווקיים, בכנסים מסחריים ובתערוכות כאשר רוצים להציג ללקוחות מוצר בצורה מרשימה, ניתן להעלות אותו כהולוגרמה. בין אם מדובר במוצג קיים ובין אם מדובר במוצג מתוכנן בהדמיה שעוד לא יצא לייצור, ההולוגרמה נותנת לו מוחשיות ורושם חי, ומאפשרת לראות את המוצג ב-360 מעלות. במקרים כאלו, ההולוגרמה מוקרנת בתפאורה של כלי תצוגה דיגיטלי מסתובב עם תיבות טקסט מרחפות סביבו, כדי לתת לצופה עוד מידע רלוונטי".

    בן משה מספר כי בשוק השיווקי קיימים גם מעין 'חיקויים' להולוגרמות, כמו אלו שהוצבו באחד המרכזים המסחריים הגדולים בארץ. "סדרת מאווררים קטנים הסתובבו במהירות ויצרו באוויר הולוגרמה קטנה של נעל. זו הייתה כמובן, פרסומת למותג נעלים ידוע. זו לא הייתה הולוגרמה של ממש, בטכניקה המקצועית של קרני הלייזר אלא אפקט דמוי הולוגרמה, שמשך את עיני הלקוחות כגימיק נחמד, ולבטח השפיע על המכירות.

    בחו"ל יש גם הולוגרמות שמתפקדות כפרזנטור. ברשתות מפורסמות ובמרכזים מסחריים רחבי ידיים, במקום להעמיד נציג מכירות שיענה לשאלות הלקוחות ויפנה אותם למתחמים הנכונים, עומדת הולוגרמה חכמה. ההולוגרמה מקדמת את הלקוחות בברכת ברוכים הבאים, מספרת להם על המקום ומכוונת אותם לפי צרכיהם לאזור המתאים עבורם. פרזנטור כזה הוא יותר גימיק שיווקי, שמושך אנשים למקום. ההולוגרמה הייצוגית היא שילוב של דמות הולוגרפית בנוסף למערכת ממוחשבת המבוססת על בינה מלאכותית, וזה לא חיזיון רחוק אלא מיצג שקיים כבר היום במקומות שונים בעולם.

    בדומה לפרזנטור השיווקי, ייצרנו הולוגרמות היסטוריות במוזיאונים. לקחנו דמות שכבר הלכה לעולמה ו'הערנו' אותה לחיים בהדמיה הולוגרפית. זו עבודה מרתקת לגמרי: משלבים את הצילומים שישנם מאותה דמות ואז ממדלים את הדמות מחדש לפי מה שהייתה בחייה. לאחר יצירת ההולוגרמה, מצרפים לה טקסטים מתאימים ומערכת בינה מלאכותית, ומתכננים את התפאורה המתאימה – מראה, מסגרת תמונה או בימה קטנה, בהתאם לדמות ולמקום במוזיאון. ואחרי הכול מעמידים את ההולוגרמה במוזיאון, במתחם העוסק באותה דמות היסטורית. וכך הצופים באים למקום ופתאום נתקלים בדמות מן העבר שמשוחחת איתם כאילו היא אמיתית… הם יכולים לחוש, לשמוע ולראות את ה'היסטוריה' במו עיניהם. הדמות מספרת ומדברת, לפי ההקלטות שציידו אותה בהן, ואפילו יכולה לענות לשאלות הקהל כמיטב 'כישרונה' של המערכת הממוחשבת. רק אם הצופים ירצו לתת יד לשלום לדמות ההיסטורית, הם לא יוכלו. היד שלהם תעבור באוויר… ההולוגרמה איננה ניתנת למישוש ולמגע, היא לא ממשית. אלו רק גלי אור והשתקפויות תלת פאזיות ממדיות. הכנת הולוגרמות היסטוריות והפחת 'חיים' כביכול בדמויות שאינן, היא עבודה מאתגרת שאהובה עלי מאד. יש בה הרבה אמנות, חשיבה וניסיון להיכנס לנעלי הדמות כפשוטו.

    להולוגרמות יש עוד שימוש שהלך ונעשה נפוץ יותר בתקופת הסגרים והבידודים: מרצים שהיו אמורים ללמד תלמידים ונתקלים בקושי להגיע למקום, הקליטו את עצמם מלמדים את השיעור והעבירו את התוכן בהקרנת הולוגרמה. יש מקרים שעשו זאת עם הקרנה בשידור חי, עם מערכת סאונד כפולה גם בבית המורה וגם באולם ההרצאות. כך המרצה בביתו נשאר מוקרן כל העת, וגם שמע וראה את המתרחש באולם. הסטודנטים 'ראו' את המורה, שמעו אותו ואפילו יכלו לשאול אותו שאלות. ההולוגרמה 'ענתה' את מה שאמר המרצה המרוחק. זהו שיעור כמעט כמו אמיתי, התחושה והלמידה הן אפקטיביות כאילו המרצה נמצא באולם, וההולוגרמה הווירטואלית מגשרת על פני המרחקים. בשנה האחרונה, בעקבות מגבלות הקורונה, כבר נהנו מאפשרות הייצוג ההולוגרפי מוזיקאים, מרצים ואומנים רבים ברחבי העולם, וגם פה בארץ נעשה שימוש נרחב במופעים הולוגרפיים בהזדמנויות שונות.

    ההולוגרמות משמשות היום גם לאימונים צבאיים, כאשר במקום לירות במטרות דמה, החיילים מתאמנים כנגד חיילי הולוגרמה זריזים, תוקפניים וחסיני ירי… אן ספק כי דחלילי האויב הווירטואליים הלוו הם חסכניים יותר וגם אפקטיביים בהרבה".

    בן משה מסכם את שוק ההולוגרמות ואומר: "ההולוגרמות מתפתחות כל העת, והשימושים שלהן רק הולכים ומתרחבים. לדעתי, בעתיד הלא רחוק הקרנת ההולוגרמות תיעשה יותר ויותר קלה, והן ייהפכו להיות זמינות באינספור שימושים".

    הולוגר-מה?

     

    ד"ר אבי סאייג, מדען ממכון דוידסון של מכון ויצמן למדע, עונה לשאלותינו אודות ההולוגרמה. אנו חוזרים אחורנית ומבקשים לדעת, כיצד התגלתה ההולוגרמה?

    "הגילוי הראשוני מיוחס לדניס גבור", מספר סאייג. "גבור היה פיזיקאי יהודי הונגרי שעבר לבריטניה עם תחילתה של מלחמת העולם השנייה. המטרה הראשונית שלו הייתה בסך הכול לשפר את מיקרוסקופ האלקטרונים, אך הוא הצליח לשפר את כל עולם הצילום. הוא בחן את התמונות שהיו אז, והתמקד בחיסרון הבולט שלהן מאז ועד היום: הן היו דומות למציאות אבל לא נראות זהות 41 לימודי מנופאות באמצעות מציאות מדומה לה. תמונה פשוטה מעבירה מידע דו ממדי בלבד, ואין לה מידע של עומק, זוויות ותנועה. התמונה לא יכולה לזוז ימינה ושמאלה. אי אפשר לראות את החפץ בשלמותו, מכל עבריו, בפרט כשיש חפצים אחרים שמסתירים אותו. הוא חקר את אפשרויות הצילום, והבין כי קרני האור מכילות הרבה מידע. בתחילה ידעו לפענח רק את המידע על עוצמת הקרן: אם התמונה הייתה חשוכה, מוארת או אפורה בתחומים שונים, ראו בה את הצורה המצולמת. אלו היו הצילומים הראשונים. אחר כך הצליחו להפיק צילום צבעוני על ידי תיעוד המידע על אורכן של קרני האור. קרני האור הן למעשה קרניים אלקטרו מגנטיות, בשפה מדעית. ניתן להבדיל בין הצבעים השונים לפי אורכי הגל של הקרניים. לכל צבע יש אורך גל שונה, ובצילום צבעוני הצליחו לתעד גם את המידע על אורך הקרניים ולתרגם אותו לצבע.

    גבור ניסה לבדוק איזה מידע נוסף יש בקרני האור שאנו רואים, וכיצד ניתן ללכוד את המידע הזה בצילום. הוא גילה כי במציאות, מימד העומק נקלט על ידינו גם בזכות הפאזה של קרני האור, שפירושה: הפרש המופע של גלי האור. לכל קרן יש פאזה משלה; קרן האור נעה בגלים עם גאות ושפל, כמו גלי ים. לכל גל יש שלב שבו הוא בשיאו ורגע שבו הוא נשבר. כשאנחנו בים, כולם יודעים שיש הבדל אם הגל פוגע בנו ממש ונשבר על הראש, או שהגל עבר מעלינו והתנפץ אל החוף אחרי שהרמנו ראש. הפאזה של הגל פירושה המידע הנקודתי מתי הגל פוגע בצופה, והאם הוא בשיא הגל או בשפל שלו.

    ההולוגרמה מתעדת את המצב של הגל שמגיע למצלמה (האם הגל מגיע בשיאו? בשפלו? באמצעו?). כתוצאה מכך, תמונה שצולמה בשיטת ההולוגרמה מכילה את כל המידע שיש על גלי האור, ונראית ממש כ'קיימת' במרחב התלת ממדי – כולל עומק. הפאזה של גלי האור היא שמכילה את המידע על מימד העומק, באמצעות המידע הזה ניתן לשחזר את כל הזוויות מהן הגיע האור.

    ההולוגרמה מעבירה את הפאזה של הגל. הפאזה משתנה לפי הזווית בה אנו מסתכלים בתמונה: אם הצופה זז מעט, גם הגל פוגע בו בצורה אחרת; הפאזה משתנה מהרגע שבו היא הייתה בו קודם, כך שהתמונה הנראית – משתנה יחד עם הצופה. הייחודיות של ההולוגרמה היא ברישום הפאזה המלאה של הגלים, וכך היא יכולה להעביר מידע של עומק והסתרה בתמונה. כשמסתכלים על הולוגרמות, ואפילו כאלו שאינן צבעוניות, המראה הוא לא רק דו ממדי, אלא תלת ממדי, עם עומק. כאילו החפץ המצולם חי ועומד מול עיננו ממש.

    גבור גילה דרך לשחזר את חזית הגל, את הפאזה של פגיעת קרן האור בצופה. הוא עשה זאת על ידי התאבכות גלים והצליח ליצור לראשונה תמונה תלת ממדית עם אשליית עומק וחיות. הוא כתב על כך את מאמרו הראשון וקיבל על המצאתו זו את פרס נובל לפיזיקה. תגלית זו של ההולוגרפיה הייתה בשנת תש"ח )1948 ,)שתים עשרה שנים לפני שגילו את קרני הלייזר, וזו הייתה המצאה מהפכנית באמת. עם זאת, נתקל גבור בקשיים בפיתוח ההדמיות ההולוגרפיות שלו, משום שלא היו אז די אמצעים ללכידת קרני אור בצורה מיטבית. הוא ניסה להעביר קרני אור דרך חריר, אך עוצמת האור לא הייתה מספיקה ליצירת תמונה טובה.

    רק לאחר המצאת הלייזר בשנת תש"ך )1960 )החלו חוקרים לצלם הולוגרמות באיכות טובה, והתחום קיבל זינוק קדימה. לקרני לייזר יש פאזה מוגדרת. כל הגלים יוצאים תמיד באותה פאזה והשיא והשפל שלהם נשאר זהה, מה שמקל מאד על עריכת ההולוגרמה ושחזור הפאזה שלהן. אגב, קרני לייזר מופיעות בדרך כלל רק בצבע אחד, כך שההולוגרמות לא יוצאות צבעוניות. ברוב ההולוגרמות מצליחים לתעד את הפאזה של הגל, אבל את הצבע של הקרן קשה יותר לשלב יחד עם המידע על הפאזה. בשנים האחרונות הצליחו לייצר גם הולוגרמות צבעוניות, ועדיין זהו אתגר מורכב. לעיתים מתקבלים הצבעים בהולוגרמה פחות טוב מאשר במציאות. התחום נמצא בפיתוח והוא הולך ומשתבח כל העת".

    האם יש קשר בין הדמיית ההולוגרמות לבין מדבקות ההולוגרמה המוטבעות על מוצרים שונים?

    "יש קשר חלקי", מאשר ד"ר סאייג. "זו טכניקה ישנה, יחסית, ובה מצלמים מידע תלת ממדי באמצעות קרני לייזר, ומטביעים אותו במדבקה. בדרך כלל המידע מוצפן בערבוב של צבעי הקשת. כשמביטים על הכרטיס או המוצר, ניתן לראות גם במבט פשוט את הגוונים השונים של המידע המוטבע, והתמונה נראית מרחפת מעט ו'יוצאת' מתוך המדבקה. כשהתמונה מוטבעת בשיטת ההולוגרמה התלת פאזה, קשה יותר לחקות אותה וההיא מונעת זיופים".

    הולוגרמה עתידנית

    איזה עתיד אתה צופה לשוק ההולוגרמות?

    "הטכנולוגיה מתקדמת לאחרונה בקצב מדהים, אומר ד"ר סאייג באופטימיות. "כבר ניתן ליצור אשליה מושלמת למציאות, ולא רק באמצעות תמונות. הנינים שלנו יוכלו לראות איך סבא שלהם דיבר, ויחושו כאילו הוא משוחח איתם ישירות. כל אחד יוכל לצלם את עצמו 42 כי תשא תשפ"א באולפן ולערוך מצג הולוגרפי של עצמו, כך שבני הנינים יוכלו להיות יחד 'איתו' בחדר, לשבת לצידו על הספה ולשמוע אותו מדבר איתם ממש.

    אנו נמצאים כפסע בפני הפצה המונית של ההולוגרמות. בינתיים הפקת הולוגרמה היא עניין יקר ומסובך, אולם צריך רק עוד מעט עד שהטכנולוגיה תבשיל ותהפוך לנחלת הכלל. אם פעם חשבו שאי אפשר לשוחח ולראות אנשים מחו"ל, ויכולת כזו הייתה שמורה רק לצרכים ביטחוניים או לאולפני ענק, היום יש מספיק דרכים לשוחח ולראות אחד את השני מקצה העולם ועד קצהו.

    היום יש חברות רבות בחזית הטכנולוגיה שעסוקות בשלבי פיתוח של הולוגרמות. המגזר העסקי משתמש בה כבר עכשיו לצרכים שיווקיים. לחברות אלו יש כסף רב להניע את גלגלי הפיתוח, ולא ירחק היום ודמויות ריאליסטיות תלת ממדיות יהפכו להיות מציאותיות לגמרי.

    להערכתי, בתוך כעשר – עשרים שנה טכנולוגיה כזו תוכל כבר להיות בכל בית. ואז, במקום להתקשר ולשוחח בטלפון, נוכל לארח בביתנו את ההולוגרמה של הבן דוד מחו"ל, ולשוחח איתו ממש 'פנים אל פנים'. זה יהיה יעיל גם לשיעורים והרצאות, כשהסטודנטים נמצאים בבתיהם והמורה בביתו, וכולם רואים ושומעים את כולם כאילו הם בכיתה אחת.

    שלב נוסף בהדמיית המציאות הוא מציאות רבודה. בטכניקה זו מוסיפים עוד רובד למציאות ה(לא) קיימת. לדוגמה, היום בחנות בגדים לקוח יכול למדוד על עצמו את הבגד ולבדוק במראה כיצד הוא נראה ככל שעינו מגעת. מאחור או מהצד הוא לא באמת יכול לדעת כיצד זה נראה, ואין לו אלא להאמין להבטחות המוכרים כי הבגד מתאים לו בול… אבל כשמציאות רבודה נכנסת לחנות, הלקוח יכול להצטלם להולוגרמה, ולבחור את הבגד שברצונו למדוד. מול עיניו, 'יולבש' הבגד על ההולוגרמה המדויקת שלו, והוא יוכל לסובב אותה מכל הכיוונים ולראות בקלות יתרה כיצד מונח עליו הבגד. במציאות החולצה אפילו לא תצא מהקולב, אבל 43 המציאות הרבודה תציג את לבישת החולצה כאילו היא נעשית במציאות. ושוב, גם זה לא חיזיון רחוק.

    הצעד הבא בהדמיות הולוגרפיות משלב גם ממשק הפטי, המדמה את תחושת המגע ללא שנחוש מגע פיזי. כיום, כשאנו רואים הולוגרמה, אם נושיט יד ונבקש לגעת בה – לא נחוש כלום. היא הרי לא מוחשית, ואי אפשר למשש את האשליה הנראית. מפתחי ההולוגרמות כבר עובדים על מצג שיאפשר גם לחוש את ההדמיה. כיצד? הצופה ילבש כפפה מיוחדת, וכאשר הוא "ייגע" בהולוגרמה, הכפפה תעביר אותות מיוחדים לחוש המישוש, כאילו היא 'נתקעה' בחפץ אמיתי, והצופה באמת ירגיש את החפץ המדומה. פיתוח כזה יכול להיות שימושי מאד ברפואה מרחוק, כאשר הרופא יעטה כפפות של מציאות מדומה על ידיו, ויטפל במנותח ש'יהיה לצידו' כהולוגרמה. הרופא יחוש באמת את התנועות ואת המטופל, אך במציאות, ליד המטופל יעמוד רובוט שיבצע בדיוק את תנועותיו של הרופא. הטכניקות האלו כבר קיימות בבסיסן, ונראה כי בעתיד הקרוב גם ההדמיה ההפטית תהיה שימושית ונפוצה".

    "אין ספק", מצטרף גם ד"ר אבי סאייג למסקנתו של בן משה. "תחומי הפיתוח של המציאות הרבודה והמדומה הם רחבי אופק ומלאי אופציות לגדול וליצור הרבה מעבר לדמיון".

    הולוגרמה על נייר

    ומהי מדבקת ההולוגרמה המוכרת לנו מחותמות הכשרות על גבי העופות?

    יענקי משי מחברת סטמפלסט, מסביר: "מדבקת ההולוגרמה היא כמו תעודת זהות של המוצר. אי אפשר להעביר אותה ממוצר למוצר, ויש בה מידע מוצפן המוטבע בטכנולוגיות צילום חדישות שעוזרות במניעת זיופים. כמעט כל אחד מאיתנו נתקל בתווית הולוגרמה. לרובנו יש אחת כזו בכיס, ואם לא ממש בכיס אז בארנק, על גבי כרטיס הרב קו, או על כרטיס האשראי. ההולוגרמה זוהרת מול עיננו בצורת יונה מעופפת או מפת העולם או כל דמות אחרת שצורתה אינה חשובה, שכן כל תכליתה היא להגן על הכרטיס ולהקשות את המלאכה על זייפנים פוטנציאליים".

    האם קרה בעבר שניסו לייצר תוויות הולוגרמה מזויפות כמו של מערכות כשרות, כולל הקודים המוטמעים בהן?

    "יש הרבה מאד ניסיונות זיוף של תוויות הולוגרמה", מאשר יענקי משי, "ולא דווקא בתחום הכשרות. פושעים היו שמחים מאד לזייף כרטיסי אשראי, דרכונים ורישיונות, ומשום כך תוויות ההולוגרמה חייבות להיות מוגנות במיוחד באופן בינלאומי. יש מספר יצרנים מאושרים ברחבי העולם, שרק להם מותר לייצר תוויות הולוגרמה. כל היצרנים מקושרים לארגון בינלאומי ודרכו מתאמים את אישורי הלקוח כאשר מייצרים עבורו לוגו הולוגרפי. לכל חברה יש זיכיון בינלאומי על ההולוגרמה שלה, ואסור לאף יצרן לייצר כמוהו בלי אישור. אנחנו לדוגמה, מייצרים את ההולוגרמות של כרטיסי ויזה, ישראכרט, משטרת ישראל, משרד הביטחון ומשרד הפנים, בנוסף לתוויות הכשרות של רוב מערכות הכשרות כאן בארץ. אם יגיע לקוח כלשהו לצרפת או לבלגיה, ויבקש ליצור עבורו הולוגרמה בלוגו של אחד מלקוחותינו, המפעל המייצר חייב לתאם זאת מול ארגון הלוגואים הבינלאומי, הם ידווחו לו כי הלוגו כבר תפוס בזיכיון של חברה אחרת. אנו כאן בארץ נקבל מיד התרעה על ניסיון זיוף לוגו.

    וסיפורי זיוף לא חסרים… לפני כשש שנים, בשמיטה האחרונה, הנהיגה אחת הכשרויות כי כל המשווקים שרוצים לייבא בפיקוח סחורה חקלאית לארץ, חייבים לקבל אישור כשרות עם תווית הולוגרמה. מגדלים רבים התמרמרו על הדרישה המחמירה, ורוכלי פרחים פרטיים התקשו מאד לעמוד בתנאי. באותה שנה, היו הרבה ניסיונות לזיוף חותמת הכשרות. בארץ ישנם רק כמה בתי דפוס עם יכולת טכנולוגית לייצור הולוגרמות, והם קבלו פניות פרטיות להדפיס מדבקות כשרות כאלו. בתי הדפוס ידעו כי אנו מדפיסים את הלוגו הזה, ומיד דיווחו לנו על הבקשה הלא מאושרת. הבנו על אתר שכנראה זהו ניסיון זיוף, ומערכת הכשרות פנתה בתלונה למשטרה. חבורת המזייפים נעצרה, והסחורה הלא כשרה הוגבלה. ברוך ד', מאותה שנת שמיטה, התרגלו המשווקים לדרישות הכשרות, ורף הפיקוח עלה בכל התחום.

    לפני שנתיים הייתה מאפייה שניסתה לשווק מצות עם הכשר מזויף של כשרות מסויימת. היא כמעט והצליחה לזייף את החותמת, אבל את ההולוגרמה הם לא יכלו לחקות, והלקוחות גילו את הזיוף מהר מאד. ברוך ד', תווית ההולוגרמה מתבררת כמוצר שמנצח את הזיופים".

    באיזו טכניקה מיוצרות תוויות ההולוגרמה, כך שהן חסינות זיופים?

    "מדבקת ההולוגרמה מופקת בטכנולוגית צילום המתבצעת באמצעות קרני לייזר תוך שימוש במראות, מראות למחצה ומצלמות ללא עדשות. טכנולוגיה זו מצלמת וקולטת שלושה או ארבעה ממדים: גובה, רוחב, עומק ותנועה, אשר יוצרים ביחד הולוגרמה תלת ממדית, או בשמה המקצועי 'תמונה סופר ממשית' (super image realistic). זאת בניגוד לצילום רגיל הנקרא פוטורמה, ומעביר לעינינו רק שני ממדים, כלומר מידע חזותי חלקי.

    בתווית הסופית ניתן להסתכל בדמות או בכמה דמויות המופיעות בהולוגרמה מזוויות התבוננות שונות, כאשר כל נקודה מתארת מבט מזווית שונה על אותו המרחב ומחזירה את האור בצבעים שונים בהתאם לזווית שבה מתבוננים בו. אפקט התלת מימד נוצר כתוצאה מכך שכל חלק יוצר דמות שלמה של העצם המצולם אך מזווית אחרת. המוח מצרף את שתי התמונות ומוסיף להם את מימד העומק.

    תווית ההולוגרמה נראית תמימה למראה בזכות השכבות הרבות בהן היא מורכבת, אך בפועל ניתן לשתול בתוכה שלל אמצעי זיהוי אבטחה אופטיים ואלקטרוניים ייחודיים, וזאת על מנת להקשות על זייפנים. פן נוסף וחשוב המאפשר את היות ההולוגרמה כאמצעי זיהוי 44 כי תשא תשפ"א הוא, שלא ניתן לעשות במדבקה זו שימוש חוזר. אומנם ההדבקה של תווית ההולוגרמה הינה הדבקה פשוטה וקלה, אולם היא איננה ניתנת להסרה. אם ינסה מאן דהוא לקלפה, הרי שיישאר בידו נייר שקוף, וכל הכיתוב שבהולוגרמה ייעלם וייפסל, ולא יעבור יחד עם התווית המקולפת. אם זהו כרטיס אלקטרוני – הכרטיס ייהרס ויהפוך לבלתי שימושי, ואם מדובר במאכל כשר הרי שכאשר מדבקת הכשרות מקולפת, המוצר ייפסל ויישאר ללא חותמת כשרות".

    כיצד נוצרת ההולוגרמה?

    "סייפטיהולוגרם" מסבירים לנו קצת יותר על התהליך הטכני של יצירת ההולוגרמה: "ההולוגרמה נוצרת באמצעות התאבכות שתי קרני לייזר: אלומה אחת מאירה את סרט הצילום ומכונה גם קרן ייחוס, ואלומה נוספת, מאירה את האובייקט. לאחר הפיתוח מאירים את סרט הצילום בזוויות מדויקות והאור המוחזר ממנו יוצר תמונה בעלת אפקט אופטי מרשים ומיוחד".

    לא בטוח שהבנו, אולם התהליך נשמע מעניין בהחלט. "ההולוגרמה היא יצירה רבת ממדים", הם מנסים להסביר במילים פשוטות יותר. "היא מפעילה אצלנו את כל החושים, ומכאן כוחה. המילה הולוגרמה היא במקור מילה יוונית, שפירושה בעברית: 'התמונה כולה'. ואומנם, כאשר אנו מתבוננים בהולוגרמה, ואין זה משנה מאיזו זווית נסתכל, נחוש שאנו מקבלים דימוי חי ושלם. ההולוגרמה שייכת למשפחת הטכנולוגיות האופטיות ובשנים האחרונות הפכה שם נרדף לאימות, אחריות ומיתוג.

    תוויות הולוגרמה משמשות כיום לצרכי אבטחה, ומהוות גושפנקא למקוריות המוצרים אותם אנחנו רוכשים, צורכים ומשתמשים מדי יום ביומו.

    תווית הולוגרמה היא למעשה מדבקת מקור; מעין מדבקה ייחודית המוטבעת בצורות מגוונות על גבי מוצרים שונים. ההולוגרמות מגיעות בשלל תבניות ודפוסים, ומשלבות בין תמונה תלת ממדית )3D )שנותנת תחושת עומק, דגמים קינטיים ודפוסים גיאומטריים המפגינים שינויי צבע ותנועה: סיבוב, הטיה וכדומה, ותמונה רב ערוצית המכילה דימויים מתחלפים, כאשר לכל דימוי ערוץ צפייה נפרד.

    על גבי תווית ההולוגרמה מוסיפים בתהליך הייצור, מספר סימני אבטחה נסתרים. סימני אבטחה נסתרים אלו נמסרים אך ורק למנהל המותג המזמין בלבד. על ידי שימוש בציוד בדיקה ואימות, ניתן יהיה לזהות בבירור בהמשך האם מדובר במוצר המקורי".

    הולוגרמה "כשרה"

    את תוויות הכשרות מוטבעות ההולוגרמה אנו פוגשים על גבי קופסאות המצות, אריזות סגורות של אתרוגים והדסים, וכמובן, ההולוגרמה המוכרת לכולנו והמוטבעת בחותמת הכשרות של עופות ובשר.

    משי מוסיף פרט מעניין אודות המעבר למדבקות הולוגרמה: "עד 2002 היו מערכות הכשרות משתמשות בתוויות מתכת מאובטחות, מה שנקרא בשם 'פלומבה'. אך אז הוציא משרד הבריאות איסור על השימוש בפלומבה, בעקבות מקרה של אדם שבלע את הפלומבה יחד עם בשר העוף, ונחנק. הייתה סיבה נוספת להפסקת השימוש בפלומבות: הן היו מחלידות במגע עם העוף הלח. אם ציפו את הפלומבה בשומן למניעת החלדה, כשרות השומן בציפוי היוותה בעיה נוספת בפני עצמה. מאז עברו כשרויות הבד"ץ לסמן את המוצרים בחותם פלסטיק, ועליו אנו מטביעים את ההולוגרמה המאובטחת".

    מי מייצר את תוויות ההולוגרמה? מערכת הכשרות בעצמה או מפעל ההולוגרמות?

    "זו שאלה חשובה, ואכן, מדבקת ההולוגרמה מיוצרת במפעל ולא במערכת הכשרות עצמה, כי זהו תהליך ייצור מורכב וייחודי שאי אפשר לעשותו בכל מקום. המפעל שלנו, סטמפלסט, עומד תחת כשרות בד"ץ, ובמקום ישנו משגיח כשרות שרק הוא מאשר את ייצור ה'הולוגרמות', כמובן על ידי קבלת אישור הזמנה חתום ממשרדי הבד"ץ. תהליך ייצור ההולוגרמה עבור הבד"ץ הוא ארוך, מסובך ויקר. כל תהליך הייצור נעשה תחת פיקוח והשגחת של משגיח, שבסיום הייצור מקבל לידיו את הגלופות המועברות לכספת של הבד"ץ. אז עוברות ההולוגרמות לתיעוד, לרישום ולמשמורת.

    תהליך העברת התוויות למשחטה גם הוא מצריך זהירות מופלגת: ההולוגרמות מועברות למשחטה באופן אישי על ידי משגיח כשרות מטעם הבד"ץ, ונמסרות אך ורק לידיו של המשגיח במשחטה. ההולוגרמות שמורות במשחטה בחדר מיוחד הנעול במנעולים, והמפתחות להם שמורים רק בידי המשגיח הממונה על כך. ולבסוף, לאחר השחיטה וההכשרה, מודבקות ההולוגרמות על תוויות העוף או הבשר תחת פיקוח והשגחה צמודים".

    מה מיוחד כל כך בייצור הולוגרמת הכשרות?

    "מדבקת ה'הולוגרמה' נושאת קודים וסימונים גלויים ומוסתרים, וכן מספר סידורי על כל מדבקה. כך שעל כל מוצר עליו היא מודבקת, יש מעין תעודת זהות אשר מאפשרת למערכת הכשרות מעקב ושליטה מלאים למוצרים אשר תחת השגחתו.

    בעין בלתי מזויינת יוכל לקוח לראות את האפקטים הבולטים שמוטבעים במדבקה. הם תלת ממדיים ונראים מרחפים בעומקים שונים, כאילו הם מוחשיים ממש. אבל חוץ מהאפקטים הגלויים האלו, מסתתרים בתווית עם פרטים נסתרים מדויקים, שכל מערכת כשרות מייצרת ובוחרת בעצמה. לכל מערכת כשרות שיקולים משלה כמה אמצעי אבטחה להכניס במדבקה. האמצעים הרווחים הם חותם לייזר, דיו אולטרה סגול, דיו אלקטרוני, דיו תרמי ורצף מספרים מקודד. כל אלו נסתרים מעיני הצופים הפשוטים וניתן לראות אותם רק בעזרת מכשירי לייזר מיוחדים הנמצאים ברשות מפקחי הכשרות.

    חברי ומפקחי הבד"ץ עורכים לעתים קרובות בדיקות אקראיות בחנויות ובשווקים באזורים משתנים, וסורקים את המוצרים באמצעות מכשור מיוחד כדי לוודא את אמיתות ההולוגרמה שעל המוצרים. המפקחים מעבירים את התוצאות והנתונים כגון סוג המוצר, סוג האריזה, תאריך ייצור ופענוח ההולוגרמות למשרדי מערכת הכשרות, כולל המספרים הסידוריים שנבדקו על גבי תוויות ההולוגרמה. כל המספרים מוצלבים על ידי מזכיר הבד"ץ, מול תוכנת מחשב מיוחדת הנמצאת במשרדי הבד"ץ ומיועדת לכך. הקודים הגלויים והנסתרים ידועים למפקחי הכשרות, והתוכנה מאפשרת להם לדעת את כל הנצרך על ההולוגרמה ולאמת אותה".

    משי מציין כי מערכת הכשרות עוקבת אונליין אחר כל המוצרים המקודדים ברחבי העולם: "תוויות ההולוגרמה של מערכות הכשרות המיוצרות אצלנו, מקבלות קוד אבטחה מיוחד ובו ברקוד ספציפי לכל מוצר. בברקוד מופיע מידע רב על המוצר: שם המוצר, היצרן, תאריך השחיטה של המוצר, וכל הפרטים המדויקים על המוצר. המוצרים כולם מקודדים בתוכנה מיוחדת המורכבת במשרדי מערכת הכשרות.

    זוהי תוכנה 'יהודית' שיוצרה לפני כאחת עשרה שנים, על ידי הרב שמואל דסער, ששימש כמנכ"ל מערכת הכשרות בלונדון של 'כדתיא'. הוא מוכר את התוכנה שלו למערכות כשרות, ואת הפטנט שלו אנו מיישמים גם בתוויות ההולוגרמה שלנו. התוכנה שלו עוקבת אחר הברקודים של תוויות ההולוגרמה בחותמות הכשרות.

    הברקוד מלווה את המוצרים כמו בלש סמוי ומוסר לנו מידע יקר ערך כל הזמן. ברגע שמוצר נקנה ונסרק באחת החנויות, מקבלת התוכנה איתות, ואנו יכולים לדעת היכן המוצר נקנה ומתי. ככל שיותר לקוחות סורקים את הברקוד שוב ושוב, אנו יכולים לדעת יותר מידע על המוצרים ותפוצתם, ורמת האבטחה של המוצרים הכשרים עולה. בשגרה איננו צריכים לבדוק מוצר מוצר מבין מיליוני הפריטים שמקודדים ונמכרים ברחבי העולם. המערכת הממוחשבת תוכנתה כך שהיא מסונכרנת כל העת ומזהה מיד את הסריקות החריגות: אם מוצר נסרק בבוקר באחד מרחובות ניו יורק, ושעתיים אחר כך המוצר המדויק הזה נסרק שוב ושוב, אנו מקבלים התרעה שאולי אי מי מנסה לזייף את התווית.

    היה לנו מקרה יוצא דופן, שבו קיבלה המערכת התרעה על סריקת הקוד כמה וכמה פעמים בשבת. התוכנה אותתה כי המוצר נסרק בחנות של גויים, בחוץ לארץ, והמידע הועבר מיידית למערכת הכשרות. בסוף התברר כי לקוח גוי קנה כמות גדולה של בשר כשר לצורך שימושו הפרטי ולא לצורך זיופים… כולנו נרגענו. אותה פעם הסתיימה בחיוך, אך יש פעמים רבות בהן המעקב הצמוד אחר תוויות ההולוגרמה מציל אותנו בס"ד מזיופי כשרות חמורים".

     

    קישור לקריאת הכתבה